בפני בקשתה של המבקשת כי תינתן לה הרשות להתגונן בפני תביעתו של המשיב, שהוגשה כנגדה בסדר דין מקוצר, על הסך של 104,199 ש"ח.
תמצית הטענות בכתב התביעה
בכתב התביעה טען המשיב, בתמצית, כי העמיד לנתבעים, המבקשת ובעלה דאז, מר יגאל סאסי, הנתבע מס' 1, הלוואה, ע"פ בקשתם, לצורך רכישת מלוא הזכויות בדירת מגורים ברחוב האיילה 1/31 באר שבע הידועה כגוש 38081 חלקה 6 תת חלקה 31.
על פי הנטען בכתב התביעה, כבטוחה להחזר ההלוואה שיעבדו הנתבעים את מלוא זכויותיהם בנכס לטובת המשיב.
הנתבעים, טען המשיב, לא עמדו בתנאי ההלוואה ובהתחייבויותיהם למשיב ועל כן ביום 10/05/06, מונה עו"ד מרדכי האן מרקוביץ ככונס נכסים למימוש הנכס ומכירתו למרבה במחיר בכפוף לאישור רשם ההוצל"פ.
ביום 15/11/10, אישר כב' רשם ההוצל"פ את מכר זכויות הנתבעים בנכס לצד ג' בסכום של
283,000 ש"ח וביום 03/01/11 נמסרה החזקה לקונה.
לאחר שהנכס נמכר והתמורה בקיזוז הוצאות הכינוס הועברה למשיב, באישור רשם ההוצל"פ, נותרה יתרת חוב לסילוק נכון ליום ה 12/12/11 - ע"ס 104.199.14 ש"ח, כאשר יתרה זו צוברת
ריבית פיגורים בשיעור בשיעור המירבי הנהוג בבנק-המשיב, כמוגדר בהסכם ההלוואה שבין הצדדים.
המשיב, לטענתו, פנה לנתבעים בדרישה כי יסדירו את החוב, טרם נקיטת הליכים משפטיים, אך הנתבעים לא עשו כן.
לטענת המשיב, כעולה מכתב התביעה, ע''פ תנאי הסכם ההלוואה השתכללו התנאים להעמדת כל הסכומים המובטחים לפרעון מיידי.
לפיכך, עתר המשיב בכתב התביעה, לזמן לדין את הנתבעים, המבקשת ובעלה לשעבר, ולחייבם לשלם למשיב את סכום התביעה ושכ"ט עו"ד, וכן הוצאות המשפט.
תמצית טענות המבקשת בתצהיר בקשת הרשות להתגונן
המבקשת מודה בתצהירה כי בזמן שהייתה נשואה לנתבע מס' 1, מר יגאל סאסי, נטלו השניים, יחדיו, הלוואת משכנתא מן המשיב לשם רכישת דירה ברחוב האיילה 1/31 בבאר שבע.
המבקשת טוענת כי במהלך חייהם המשותפים הקצרים של בני הזוג, סבלה מאלימות מילולית ופיסית מצד הנתבע מס' 1, ועל כן נפרדו זו מזה, כאשר ביום 19.6.2000 התגרשה מהנתבע מס' 1 בג"פ כדמו"י.
בהתאם לאמור בסעיף 3 להסכם הגירושין, ויתרה המבקשת, לטענתה, על כל זכויותיה בדירה והנתבע מס' 1 התחייב לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בה, לרבות חובות שרבצו עליה ובכלל זה הלוואת המשכנתא שניטלה לשם מימון רכישתה כאמור.
המבקשת מוסיפה וטוענת כי בשל הסבל הרב שנגרם לה והצלקות הנפשיות מהן סבלה משך תקופת חייה יחד עם הנתבע מס' 1, רצונה היה, לאחר הגירושין, לנתק עמו מגע כליל, וכך אף עשתה.
מסיבה זו, לדידה, בשל רצונה שלא לבוא במגע נוסף כלשהו עם הנתבע מס' 1 ובשל חוסר בקיאותה, בפועל לא הועברו זכויותייה בדירה ע"ש הנתבע מס' 1 והוא האמור בכל הנוגע להלוואת המשכנתא אשר נותרה רשומה על שם שני הנתבעים.
המבקשת מוסיפה כי איבדה כל עניין בדירה, לא גרה בה מאז נפרדה מהנתבע מס' 1, לא נהנתה ממנה, כלשונה, ולא שאבה כל תועלת כלכלית ממנה. מי שהתגורר בדירה ונהג בה מנהג בעלים היה הנתבע מס' 1 בלבד.